מזרני כפר סבא סחר בינלאומי בע"מ ואח' נ' תעשיות פולימרים זיקים 2001בע"מ

פסק דין

1.המערערים, החייבים בתיק הוצל"פ 01-30556-12-7, מערערים על החלטתה מיום 22.12.12, של כב' רשמת ההוצל"פ אליהו מירב שדחתה בקשתם בטענת "פרעתי" שהוגשה בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.

החלטת הרשמת נתנה על בסיס בקשת המערערים ותגובת המשיבה ולאחר דיון פרונטלי שמצאה לקיים ובו נחקרו עדים שונים מטעמם של הצדדים, ולאחר שהגישו הצדדים סיכומים בכתב.

בהתאם להחלטתי מיום 7.2.13, הגישו ב"כ הצדדים עיקרי טיעון בהם תמצתו את טענותיהם כאשר המערערים מבקשים לקבל את הערעור והמשיבה מבקשת לדחותו, הכול מהנימוקים המפורטים בעיקרי הטיעון.

2.תיק ההוצל"פ נפתח לביצועו של פסק דין שניתן ביום 1.9.10, בתיק ת.א. 2099/06 ואשר נתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים.

בהתאם להסכם הפשרה התחייבו המערערים לשלם למשיבה סך של 300,000 ₪ פלוס מע"מ כאשר סך של 150,000 ₪ פלוס מע"מ ישולמו תוך 30 ימים מחתימת הסכם הפשרה, ואת יתרת סכום הפשרה ישלמו המערערים בדרך של רכישת סחורות מהמשיבה בסכום שלא יפחת מסך של 10,000 ₪ פלוס מע"מ לחודש, ועד לרכישת סחורה בהיקף כולל של 150,000 ₪ פלוס מע"מ.

בהסכם נקבע כי היה והמערערים לא יירכשו בחודש מסוים סחורה בהיקף המוסכם לפחות, תעמוד יתרת סכום הפשרה לפירעון מידי.

3.לאחר שנחתם הסכם הפשרה החלו המערערים ברכישת הסחורות ובפועל רכשו סחורות בעלות כוללת של 109,278 ₪ כולל מע"מ במקום 175,000 ₪ כולל מע"מ, באופן שלא נרכשה סחורה בשווי של 65,722 ₪ כולל מע"מ.

לא בוצעו רכישות בחודשים יוני ויולי 2011, ובחודש אוגוסט בוצעה רכישה חלקית בלבד ולאחר מכן לא בוצעה עוד כל רכישה שהיא.

במצב דברים זה הגישה המשיבה ביום 9.3.12, את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצל"פ, וכאמור הגישו המערערים את בקשתם בטענת "פרעתי".

4.למעשה אין מחלוקת לגבי הרכישות שבוצעו ולגבי העובדה כי הרכישות פסקו, ואולם טוענים המערערים כי המשיבה סיכלה כל אפשרות של המשך רכישות בכך שהודיעה באמצעות סוכן בשם אבי, כי אין ביכולתה להמשיך ולספק את חומרי הגלם ובכך הפרה המשיבה את הסכם הפשרה.

בהעדר יכולת אספקה, טוענים המערערים, אין הם יכולים לבצע רכישות ולכן לא המערערים הם שהפרו את ההסכם ואין עליהם להמשיך לקיים את פסק הדין.

בהתאם להסכם הפשרה קיימים שני חיובים שלובים ומותנים האחד בשני מחד חובתם של המערערים לרכוש חומרי גלם מהמשיבה, ומאידך חובתה של המשיבה לספק את חומרי הגלם שאם לא כן אין למערערים מה לרכוש והמשיבה תמצא מכשילה את המערערים בקיום התחייבותם.

5.מקובל ונכון הניתוח המשפטי של הרשמת הנכבדה בשאלת סמכותו של רשם ההוצל"פ בסוגיה של הפרת הסכם.

החלטתו של הרשם איננה לבטול פסק דין שאישר הסדר בין צדדים, וסמכותו של רשם ההוצל"פ מתמצית בשאלת ביצועו של ההסכם, דהיינו בחלקו ההסכמי.

סמכותו של רשם ההוצל"פ וזה למעשה תפקידו בבקשה בטענת "פרעתי" לקבוע האם בנסיבות המובאות בפניו פטור החייב מלהמשיך ולבצע את חלקו בהסכם, אם הזוכה הפר את חלקו בהסכם, ועל ידי כך מונע מהחייב מלקיים את חלקו, או במקרה והחיובים שלובים באופן שאם צד אחד לא מקיים את חלקו פטור גם הצד השני מלקיימו.

לעניינינו האם הודעת המשיבה כי אין לה חומרי גלם לספק פוטרת את המערערים מהמשך ביצועו של פסק דין הפשרה, המשך רכישות אצל המשיבה.

במחלוקת העובדתית הכריעה הרשמת הנכבדה לטובתה של המשיבה וקבעה כי המערערים לא הרימו הנטל, שאין מחלוקת כי מוטל עליהם לכל אורך הדרך להראות שהם משוחררים מהמשך ביצועו של הסכם הרכישות.

6.טוענים המערערים כי התחייבו לרכוש ולא להזמין ואולם בהחלטתה של הרשמת המציינת כי המערערים לא הציגו הזמנות לחודשים יוני ויולי 2011, הכוונה הינה כי הצגת הזמנות היה בה כדי לתמוך בטענה כי בקשו לרכוש ולמשיבה לא היה חומרי גלם לספק.

קיומו של מסמך הזמנה, לו הוצג, היה כדי לתמוך בטענת המערערים ובהעדרו נחלשת הטענה.